第182章 进京（2更）
第(1/2)页
ltr gt
清澜院内，来人当着风澈的面，用匕首把衣角处划开，小心翼翼的从里面拿出一封信，双手恭敬的递给风澈。ltr gt
ltr gt
风澈打开，看清上面的内容，周身气息沉下去。ltr gt
ltr gt
“侯爷知道此事吗？”ltr gt
ltr gt
来人摇头，“不知道，大小姐也只是怀疑，没有证据。”ltr gt
ltr gt
“下去吧！”ltr gt
ltr gt
来人下去。ltr gt
ltr gt
风澈又拿起信仔仔细细的看了一遍，“风安！”ltr gt
ltr gt
风安推门进来，“少爷”ltr gt
ltr gt
“夏曦呢，回来了没有？”ltr gt
ltr gt
“禀少爷，还没有。”ltr gt
ltr gt
“你去接她，另外让管家过来。”ltr gt
ltr gt
风安出去，管家很快过来，“少爷，您有什么吩咐？”ltr gt
ltr gt
“收拾一下，我明天回京。”ltr gt
ltr gt
“是！”ltr gt
ltr gt
……ltr gt
ltr gt
夏曦从魏家村直接回的山庄，并没有碰到风安，下了马车后，便回了兰亭苑。ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子正在打闹，两人的笑声从屋中传出来。ltr gt
ltr gt
听到着笑声，夏曦一身的疲惫散去，推门进去。ltr gt
ltr gt
“娘！”ltr gt
ltr gt
“嫂子！”ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子听到动静，同时朝着她扑来。ltr gt
ltr gt
夏曦被他们撞的后退了两步。ltr gt
ltr gt
两个人见到夏曦，喜笑颜开，琪儿的眼睛都笑眯的成了一条缝，“娘，您回来了！”ltr gt
ltr gt
“嫂子，您回来了！”ltr gt
ltr gt
虎子有样学样。ltr gt
ltr gt
夏曦一手揉一个头，“你们两个，无事献殷勤，又想吃什么？”ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子同时嘿嘿笑，“我们想吃拔丝红薯。”ltr gt
ltr gt
“这个没问题，不过，你们今天的大字写的如何？”ltr gt
ltr gt
“我写好了。”ltr gt
ltr gt
琪儿转身跑着去拿。ltr gt
ltr gt
虎子也跟过去。ltr gt
ltr gt
两人一前一后的拿来，展开给夏曦看。ltr gt
ltr gt
琪儿的一如既往的工整，虎子的比以往的更加惨不忍睹。ltr gt
ltr gt
夏曦故意板起脸，指着他写的字，“虎子，你告诉嫂子，你写的这个字念什么？”ltr gt
ltr gt
虎子低下头，左看右看，看了半天，而后嘿嘿一笑，“我忘了。”ltr gt
ltr gt
夏曦，……ltr gt
ltr gt
本就没有指望他能认字，让他跟着学也只是为了磨炼他的耐性。ltr gt
ltr gt
夏曦还是故意装出严肃的模样，“今天就算了，从明天开始，你每天写的你必须记住一个字，否则的话，没有好吃的。”ltr gt
ltr gt
“记住了。”ltr gt
ltr gt
虎子回答的响亮，不过，一会儿就把这事丢到九霄云外去了。ltr gt
ltr gt
夏曦笑着摇头，“继续玩吧，我去厨房。”ltr gt
ltr gt
两人欢快的应声，跑着把手中的纸张放回了桌子上。ltr gt
ltr gt
夏曦转身出去，管家正好进院，看她出来，停下脚步，“夏娘子，少爷让您过去一趟。”ltr gt
ltr gt
管家一向都是笑呵呵的，现在却神情严肃。ltr gt
ltr gt
夏曦来到清澜院，直接推门进去，“什么事？”ltr gt
ltr gt
风澈把信给她看，等她看完以后，道，“你收拾一下，明日随我一起进京！”ltr gt
ltr gt
口气不容置否。ltr gt
ltr gt
夏曦也没有犹豫，点头，“好，不过，快餐店和作坊我都需要安排一下，还有琪儿和虎子，我也得送回我娘家去，最快我们也要明日中午启程。”ltr gt
ltr gt
“琪儿和虎子留在山庄，管家自会照顾好他们。”ltr gt
ltr gt
“我回去问问琪儿的意见。”ltr gt
ltr gt
“你最好不要告诉她你去京城。”ltr gt
ltr gt
“嗯，我知道该怎么说了。”ltr gt
ltr gt
两人商定好要处理的一些事宜，夏曦去了厨房。ltr gt
ltr gt
不但做了拔丝红薯，还炸了一份薯条。和其余的菜一起让人端着回了兰亭苑。ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子欢呼了一声，洗干净手过来，虎子迫不及待的下手抓薯条吃。ltr gt
ltr gt
啪！ltr gt
ltr gt
琪儿小手拍在他的手背上，“小叔，用筷子。”ltr gt
ltr gt
知道自己做错了，虎子也不恼，嘿嘿笑着把手收回去，拿起筷子，夹了好几根薯条放进自己面前的碟子里，然后上左手，一根一根抓着吃。ltr gt
ltr gt
夏曦笑着摇头，又给他夹了几根，“慢点吃，没人给你抢。”ltr gt
ltr gt
没有番茄酱，虎子照样吃的津津有味，琪儿站起身，夹了一块拔丝红薯，放在夏曦面前的碟子里，“娘，您也吃。”ltr gt
ltr gt
虎子也要有样学样，被夏曦制止，“我这一块就够了，你们俩吃。”ltr gt
ltr gt
夏曦这些日子忙，每天早出晚归的，没顾得上他们，两个小人儿馋了好几天了，现在终于吃到嘴里了，一直低头吃，连话也顾不说了。ltr gt
ltr gt
吃饱饭，让翠竹带人收拾下去，又陪着他们玩了一会儿，看虎子打哈欠了，铺好了床铺，让他去睡觉，把琪儿叫到了外间，“娘给你商量件事。”ltr gt
ltr gt
琪儿打了一个小小的哈欠，“娘您说。”ltr gt
ltr gt
“娘有事情要和风少爷去京城几天，不方便带你们去，你是去姥姥家，还是想留在山庄里？”ltr gt
ltr gt
“很重要的事吗？”ltr gt
ltr gt
琪儿确认。ltr gt
ltr gt
夏曦点头，“很重要，所以不能带你们去。”ltr gt
ltr gt
“多久能
(本章未完,请翻页)
ltr gt
清澜院内，来人当着风澈的面，用匕首把衣角处划开，小心翼翼的从里面拿出一封信，双手恭敬的递给风澈。ltr gt
ltr gt
风澈打开，看清上面的内容，周身气息沉下去。ltr gt
ltr gt
“侯爷知道此事吗？”ltr gt
ltr gt
来人摇头，“不知道，大小姐也只是怀疑，没有证据。”ltr gt
ltr gt
“下去吧！”ltr gt
ltr gt
来人下去。ltr gt
ltr gt
风澈又拿起信仔仔细细的看了一遍，“风安！”ltr gt
ltr gt
风安推门进来，“少爷”ltr gt
ltr gt
“夏曦呢，回来了没有？”ltr gt
ltr gt
“禀少爷，还没有。”ltr gt
ltr gt
“你去接她，另外让管家过来。”ltr gt
ltr gt
风安出去，管家很快过来，“少爷，您有什么吩咐？”ltr gt
ltr gt
“收拾一下，我明天回京。”ltr gt
ltr gt
“是！”ltr gt
ltr gt
……ltr gt
ltr gt
夏曦从魏家村直接回的山庄，并没有碰到风安，下了马车后，便回了兰亭苑。ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子正在打闹，两人的笑声从屋中传出来。ltr gt
ltr gt
听到着笑声，夏曦一身的疲惫散去，推门进去。ltr gt
ltr gt
“娘！”ltr gt
ltr gt
“嫂子！”ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子听到动静，同时朝着她扑来。ltr gt
ltr gt
夏曦被他们撞的后退了两步。ltr gt
ltr gt
两个人见到夏曦，喜笑颜开，琪儿的眼睛都笑眯的成了一条缝，“娘，您回来了！”ltr gt
ltr gt
“嫂子，您回来了！”ltr gt
ltr gt
虎子有样学样。ltr gt
ltr gt
夏曦一手揉一个头，“你们两个，无事献殷勤，又想吃什么？”ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子同时嘿嘿笑，“我们想吃拔丝红薯。”ltr gt
ltr gt
“这个没问题，不过，你们今天的大字写的如何？”ltr gt
ltr gt
“我写好了。”ltr gt
ltr gt
琪儿转身跑着去拿。ltr gt
ltr gt
虎子也跟过去。ltr gt
ltr gt
两人一前一后的拿来，展开给夏曦看。ltr gt
ltr gt
琪儿的一如既往的工整，虎子的比以往的更加惨不忍睹。ltr gt
ltr gt
夏曦故意板起脸，指着他写的字，“虎子，你告诉嫂子，你写的这个字念什么？”ltr gt
ltr gt
虎子低下头，左看右看，看了半天，而后嘿嘿一笑，“我忘了。”ltr gt
ltr gt
夏曦，……ltr gt
ltr gt
本就没有指望他能认字，让他跟着学也只是为了磨炼他的耐性。ltr gt
ltr gt
夏曦还是故意装出严肃的模样，“今天就算了，从明天开始，你每天写的你必须记住一个字，否则的话，没有好吃的。”ltr gt
ltr gt
“记住了。”ltr gt
ltr gt
虎子回答的响亮，不过，一会儿就把这事丢到九霄云外去了。ltr gt
ltr gt
夏曦笑着摇头，“继续玩吧，我去厨房。”ltr gt
ltr gt
两人欢快的应声，跑着把手中的纸张放回了桌子上。ltr gt
ltr gt
夏曦转身出去，管家正好进院，看她出来，停下脚步，“夏娘子，少爷让您过去一趟。”ltr gt
ltr gt
管家一向都是笑呵呵的，现在却神情严肃。ltr gt
ltr gt
夏曦来到清澜院，直接推门进去，“什么事？”ltr gt
ltr gt
风澈把信给她看，等她看完以后，道，“你收拾一下，明日随我一起进京！”ltr gt
ltr gt
口气不容置否。ltr gt
ltr gt
夏曦也没有犹豫，点头，“好，不过，快餐店和作坊我都需要安排一下，还有琪儿和虎子，我也得送回我娘家去，最快我们也要明日中午启程。”ltr gt
ltr gt
“琪儿和虎子留在山庄，管家自会照顾好他们。”ltr gt
ltr gt
“我回去问问琪儿的意见。”ltr gt
ltr gt
“你最好不要告诉她你去京城。”ltr gt
ltr gt
“嗯，我知道该怎么说了。”ltr gt
ltr gt
两人商定好要处理的一些事宜，夏曦去了厨房。ltr gt
ltr gt
不但做了拔丝红薯，还炸了一份薯条。和其余的菜一起让人端着回了兰亭苑。ltr gt
ltr gt
琪儿和虎子欢呼了一声，洗干净手过来，虎子迫不及待的下手抓薯条吃。ltr gt
ltr gt
啪！ltr gt
ltr gt
琪儿小手拍在他的手背上，“小叔，用筷子。”ltr gt
ltr gt
知道自己做错了，虎子也不恼，嘿嘿笑着把手收回去，拿起筷子，夹了好几根薯条放进自己面前的碟子里，然后上左手，一根一根抓着吃。ltr gt
ltr gt
夏曦笑着摇头，又给他夹了几根，“慢点吃，没人给你抢。”ltr gt
ltr gt
没有番茄酱，虎子照样吃的津津有味，琪儿站起身，夹了一块拔丝红薯，放在夏曦面前的碟子里，“娘，您也吃。”ltr gt
ltr gt
虎子也要有样学样，被夏曦制止，“我这一块就够了，你们俩吃。”ltr gt
ltr gt
夏曦这些日子忙，每天早出晚归的，没顾得上他们，两个小人儿馋了好几天了，现在终于吃到嘴里了，一直低头吃，连话也顾不说了。ltr gt
ltr gt
吃饱饭，让翠竹带人收拾下去，又陪着他们玩了一会儿，看虎子打哈欠了，铺好了床铺，让他去睡觉，把琪儿叫到了外间，“娘给你商量件事。”ltr gt
ltr gt
琪儿打了一个小小的哈欠，“娘您说。”ltr gt
ltr gt
“娘有事情要和风少爷去京城几天，不方便带你们去，你是去姥姥家，还是想留在山庄里？”ltr gt
ltr gt
“很重要的事吗？”ltr gt
ltr gt
琪儿确认。ltr gt
ltr gt
夏曦点头，“很重要，所以不能带你们去。”ltr gt
ltr gt
“多久能
(本章未完,请翻页)